עמ"נ 20197-03-24

תקציר

הערר, בנוגע להליך בפני ועדת הערר, נדחה. ועדת הערר היא טריבונל מיוחד בעל מומחיות בתחום זה, ובית המשפט לעניינים מנהליים יתערב בהחלטותיו רק אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני או מבוססות על שיקולים לא ענייניים. לוועדה סמכות לדון בענייני שכר וסיום שירות קבע על פי פקודות הצבא, כאשר עניינים הנוגעים לאי קידום או אי מינוי חייל בשירות סדיר אינם בסמכותה. טענות המערער בדבר חוסר שקיפות בהליך שחרורו ושיבוץ בלתי ראוי של תפקידים מרכזיים נדחות אף הן, שכן הוועדה נעדרת סמכות בעניינים אלה. גם ממצאי הוועדה בנוגע לראיון הפרוספקטים ולפרסום התקנים הצבועים נתמכים, שכן אין כל אינדיקציה לפגמים פרוצדורליים כלשהם שיש בהם כדי לפסול את ההחלטה לשחרר את המערער. זאת ועוד, הטענות בדבר היעדר אישור מקדים והיעדר סמכותו של הגורם הרלוונטי להורות על שחרורו של המערער נדחות, שכן החלטת הוועדה התבססה על העובדות והתרשמויות מהעדויות. לבסוף, נדחית גם הטענה כי הרשות המוסמכת התעלמה מזיקתו של המערער למסלול הפנסיה התקציבית, שכן שיקול זה אינו נמנה עם הדרישות להחלטה על שחרור, והמערערת לא הביאה ראיות לכך שיש לראות בה נסיבה מיוחדת. נוכח ממצאים אלה, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לכיסוי הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין.