פש"ר 45564-06-12

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית העומדת מאחורי הליכי פשיטת רגל ובחובת תום הלב שחב החייב. מטרת הליכי פשיטת הרגל היא לאפשר לחייבים ישרים להתחיל מחדש, להגן על זכויות הקניין של הנושים ולהבטיח חלוקה יעילה ושוויונית של נכסי החייב. עם זאת, מדובר בפשרה, שפעמים רבות מעדיפה את האינטרסים של החייב על חשבון הנושים. ההליכים הם "חסד המחוקק", המוענק למי שמתנהג בתום לב. לכן, חייבים שפועלים בחוסר תום לב לא צריכים ליהנות מההליך, ועל הפקידים ועל בית המשפט לוודא שהם לא מנצלים אותו לרעה. בחינת תום ליבו של החייב צריכה להיעשות על פי אמות מידה אובייקטיביות, המאזנות בין תכליתו הכפולה של מנגנון פשיטת הרגל. לבית המשפט יש סמכות לבטל הליכי פשיטת רגל במקרים של ניצול לרעה. במקרה הספציפי הנדון, החייבים שיקרו, רימו והונו פקידים, נושים ובית המשפט. הם לא עמדו בהתחייבויותיהם, לרבות ביצוע תשלומים, הגשת דוחות והמצאת מסמכים, מה שהוביל לביטול ההליכים במספר הזדמנויות. הם סיפקו מידע כוזב על הירושה שעמדו לקבל, וגררו את המנהל המיוחד לתהליך מסובך בצרפת. מאוחר יותר התברר כי החייבים קיבלו כספים ממכירת דירה ולא גילו זאת, מה שהוביל לתלונה במשטרה על הסתרת כספי עיזבון. חוסר תום הלב של החייבים, שכלל הפרות חוזרות ונשנות וסירוב למלא את חובותיהם, עלה לכדי מעשים פליליים. לא היו נסיבות מקלות, וטענות החייבים על היותם עולים חדשים חסרי הבנה של ההליך הופרכו בראיות. בעקבות זאת הורתה השופטת על ביטול הליכי פשיטת הרגל, אסרה עליהם להמשיך בהליכי פשיטת רגל למשך חמש שנים, ביטלה את צו עיכוב היציאה מהארץ ביום 1.6.23 והורתה לחייבים לשלם הוצאות בסך 15 אלף שקל למנהל המיוחד.