ע"א 1945/09

תקציר

פסק הדין המאוחד עוסק בשאלה האם סעיף 10 לחוק ההתיישנות, המשעה את תקופת ההתיישנות של קטינים עד הגיעם לגיל שמונה עשרה, חל על יורשים בגירים של קטינים שנפטרו בהגשת תביעות בשם העיזבון. שני מקרים עסקו בסוגיה זו: בעת"מ 1945/09 עסק בעיזבונה של קטינה שטבעה, ואילו בעת"מ 9154/09 עסק בתביעה נגד שירותי בריאות כללית בגין קטין שנפטר לאחר לידתו. שני בתי המשפט המחוזיים הגיעו למסקנה כי סעיף 10 אינו חל על היורשים הבגירים, שכן הם לא היו קטינים בעת התביעה. בערעורים נטען כי זכויות העיזבון צריכות לחול על היורשים ולשכפל את זכויותיו של הקטין, אך בתי המשפט חלקו על כך, וציינו כי פרשנות כזו תוביל לכך שתביעות לא יהפכו למיושנות שכן המנוח לעולם לא יגיע לבגרות. בפסק הדין הודגש כי ההגנה הסטטוטורית על קטינים נועדה לקטינים חיים שאינם יכולים לפעול באופן עצמאי, ולא לעיזבונות. יתר על כן, ההחלטה נגעה בלוח הזמנים של היורשים להגשת תביעות, והציעה כי עליהם לתבוע בתוך התקופה הנותרת שהייתה עומדת לרשות הקטין שנפטר לאחר בגרותו, תוך הבטחת שנה לפחות להגשת התביעה. בערעור אזרחי 1945/09 תבעו המערערים גם נזקים אישיים בגין ליקוי שכלי לפי סעיף 11, אשר בית המשפט קבע כי יש צורך בהערכה על סמך פרטי המקרה. בסופו של דבר, הערעור האזרחי 9154/09 נדחה, ואילו הערעור האזרחי 1945/09 הותר להמשיך ללא דחייה על הסף, בהתאם לתכלית ולאופי הפרוצדורלי של תקופת ההתיישנות.