רע"ב 50/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא קבלה חלקית של ערעור המדינה על תנאי המאסר לאסיר השוהה בהפרדה בשש השנים האחרונות. האסיר הורשע בשורה של עבירות ונמצא כי השתמש בשיחות טלפון, להן היה זכאי, כדי להעביר מסרים פליליים לגורמים בארגון הפשיעה שהוא מפעיל מחוץ לכותלי הכלא. המדינה ביקשה שלילה מוחלטת של השימוש בטלפון עבור האסיר. עם זאת, השופט קבע כי איסור מוחלט על השימוש בטלפון מהווה פגיעה בזכויות האסיר, במיוחד בהתחשב בתקופה הארוכה של נתק ממשפחתו, כולל ילדיו. תחת זאת, קבע השופט כי יש לאפשר לאסיר לשוחח רק עם ילדיו הקטינים, הוריו וסביו, תחת המגבלות שנקבעו במשפט הקודם, וכי המדינה תוכל לפקח על שיחות אלה. השיחות יוגבלו למועדים ולשעות שייקבעו על ידי המבקש, בהתאם להוראות נציבות שירות בתי הסוהר. זאת ועוד, בנוגע לביקורי האסיר, קבע השופט כי יש ליישם את החלטת הרשות המוסמכת בשירות בתי הסוהר, שכן בית משפט קמא לא שקל את כל הפרטים הטכניים שהציגה המדינה בעת מתן פסק הדין. הרשות המוסמכת תקבע את מתכונת הביקורים, כאשר ההנחה היא שביקורי ילדיו הקטינים של האסיר יהיו בדרך כלל ביקורים "פתוחים", אלא אם קיים צו מניעה ספציפי. החלטה זו התקבלה ברוב של שלושה שופטים, שהסכימו כי ערעור המדינה יתקבל בחלקו, והמשנה לנשיא ריבלין והשופטת חיות הסכימו לכך.