בש"פ 6701/09

תקציר

גזר הדין המדובר מתייחס לתיק רצח שבו הוגש כתב אישום נגד שלושה בני משפחה בגין ניסיון רצח של בן משפחה רביעי, שמת חודש לאחר מכן מפצעיו. על פי החשד, שלושת החשודים היו רעולי פנים ונסעו ברכב גנוב כשאחד מהם ירה בקורבן. לאחר בחינת חומר הראיות וקיום דיון, קבע בית המשפט המחוזי מרכז כי קיימות ראיות לכאורה נגד שניים מהנאשמים, ובהם המערער, והורה על מעצרם עד תום ההליכים. המערער ערער על החלטה זו, וטען כי הראיות נגדו נשחקו ואינן מצדיקות את מעצרו, וכי לא הייתה כוונה להרוג את הקורבן. בנוסף, טען סנגורו של המערער כי הראיות לכל היותר מוכיחות מקרה של חבלה בכוונה, וכי עברו הפלילי של המערער אינו חמור, וביקש לשקול חלופת מעצר. עם זאת, השופט קבע כי הראיות, לרבות DNA ושאריות ירי, יחד עם שתיקתו של המערער ואליבי כוזב, ביססו תשתית ראייתית מספקת להוכחת האישומים ברצח. השופט בחן גם האם קיימות נסיבות חריגות המצדיקות את שחרורו של המערער למעצר בית, אך קבע כי אופי העבירה, רצח שבוצע בתוך המשפחה, נושא חזקת מסוכנות שהמערער לא הצליח להפריך. לפיכך, נדחתה העתירה למעצר מקל יותר.