עת"מ 36530-05-13

תקציר

בית המשפט החליט לקיים את החלטת הוועדה המחוזית לדחות את בקשת העותרים להיתר לשימוש חורג. השופט קבע כי השימוש המוצע בקרקע מהווה סטייה מהותית מהתכנית החלה, המונעת מתן היתר כזה. לדברי השופטת, אופי השימוש המוצע, המתואר כעסק לפירוק חלקי חילוף ומיחזור, משנה באופן משמעותי את אופי הסביבה הקרובה ולכן מהווה סטייה ניכרת מהשימוש החקלאי המפורט בתוכניות בניין העיר. זאת ועוד, השופט טען כי שתי התוכניות אליהן הפנו העותרים, רט/1/130 ורץ/67/15/1, אשר עשויות לספק אופק תכנוני לשימוש החורג המבוקש, נמצאות עדיין בשלבי הכנה וטרם גובשו סופית. אין בהם כדי להצדיק את אישור התכנית הספציפית המבוקשת על ידי העותרים, שמטרתה להכשיר מבנים ושימושים קיימים מבלי לעמוד בדרישות הרגילות. השופט הסכים גם עם עמדת הוועדה המחוזית כי טענות העותרים בדבר עבירות בנייה והחשיבות הכלכלית של עסקיהם אינן מצדיקות הכשרת שימוש בלתי חוקי בקרקע. פסק הדין מחזק את עדיפותו של התכנון הכולל על פני התכנון הספציפי, ומדגיש כי האינטרסים הפרטיים של העותרים אינם גוברים על הצורך הציבורי בתכנון מקרקעין מושכל. משכך, דחה בית המשפט את העתירה והורה לעותרים לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של המשיבים.