בר"מ 1114/14

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור בתיק שעבר הליכים משפטיים רבים, בהתאם לסטנדרט מחמיר שנקבע בתיקים קודמים. סטנדרט זה קובע כי חופשה כזו ניתנת רק לשאלות בעלות עניין ציבורי משמעותי או למניעת עוול חמור. התיק עסק בהליכים מנהליים הקשורים לשומות ארנונה ועררים. בית המשפט הכיר בכך ששאלות בדבר מועדי התגובה לערעורים ולהתנגדויות עשויות לחרוג מעבר לאינטרסים של הצדדים, אך אין בהן די כדי להצדיק ערעור. ועדת הערר קבעה ממצאים עובדתיים באשר לעיתוי התשובות, שבית המשפט לא ראה עילה לערער עליהם. תקנה 6 לתקנות ועדת הערר אינה קובעת סעדים מחמירים בגין איחור במענה, בניגוד להוראות דין אחרות, ולוועדת הערר היה שיקול דעת להאריך מועדים במידת הצורך. טענות אחרות שהעלה המבקש, לרבות אלה הנוגעות לעדויות העדים ומצבו של הנכס, נחשבו ספציפיות למקרה ולא בעלות רלוונטיות ציבורית רחבה יותר. כתוצאה מכך, לא היה בסיס להצגת ראיות חדשות. ההחלטה דחתה את הבקשה וחייבה את המבקש לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים בסך 7,000 ₪.