פ"א 6301-09-17

תקציר

המשיב נצטווה להרוס מבנים בלתי מורשים על חלקת קרקע המיועדת לחקלאות והוכרז כאתר עתיקות, אך הוא נענה לכך באופן חלקי בלבד. הוא טען כי אינו יכול להרוס את יתרת הבנייה משום שהעביר את זכויותיו בקרקע לאחרים, טענה שבית משפט קמא דחה. המערערת (מן הסתם, הרשות המקומית או המדינה) טענה כי העונש שהטיל בית משפט קמא קל מדי, בעוד שהמשיב סבר כי הוא ראוי. שופט ערכאת הערעור הסכים עם המערער בקובעו כי בית משפט קמא לא נתן משקל מספיק לחומרת העבירה של אי קיום צו שיפוטי. השופט התייחס למספר פסקי דין קודמים שהדגישו את חומרתן של עבירות מסוג זה, הפוגעות בשלטון החוק. השופט קיבל את הערעור והחמיר את העונש, והטיל קנס גבוה יותר של 15 אלף שקל או ארבעה חודשי מאסר בפועל, חודשיים מאסר על תנאי והתחייבות גבוהה יותר של 10,000 שקל. למשיבה ניתנה שהות לשלם את הקנס בתשלומים, ופסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.