ת"א 76575-01-23

תקציר

התערבותו של בית המשפט בהליכי בוררות היא נדירה וחריגה, ומוגבלת לעילות מוגדרות לביטול פסקי בוררות, אותן יש לפרש בצמצום. בית המשפט אינו בוחן את קביעותיו של הבורר כערכאת ערעור ומתערב רק במקרה של אי תקינות יסודית. במקרה זה, פסק הבורר לא היה תוצאה של פשרה אלא קביעה המבוססת על ניתוח משפטי ועובדתי של הראיות. לא הייתה חריגה מסמכות, כפי שפסק הבורר על סמך ראיות שהוצגו, וחישובי הנזק שלו היו בגדר שיקול דעתו. זכותם של המבקשים להסדר טיעון לא נשללה, שכן הליך הבוררות כלל ישיבות מרובות, במהלכן הציגו הצדדים ראיות וטיעונים נרחבים. הבורר התייחס לכל העניינים שהובאו להכרעה ונימק די הצורך את קביעותיו. טענות המבקשים עולות כדי טענות ערעור ואינן מהוות עילת ביטול. יתר על כן, קביעותיו של הבורר לא היו בלתי חוקיות, וכל טעות לכאורה אינה מצדיקה את ביטול פסק הבוררות. אין נסיבות חריגות המצדיקות ביטול, ועל כן הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית. פסק הבוררות מאושר, והמבקשים נדרשים לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.