עפ"ת 20102-08-11

תקציר

במקרה שנדון בפני בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע, נגזר תחילה על מערער שלא בפניו עונש של שמונה חודשי פסילת רישיון נהיגה, פסילה על תנאי של ארבעה חודשים וקנס של 2,000 ₪ בגין עבירת תנועה שבוצעה ביום 19.7.2010. האישום התייחס לכך שנהג רכבו של המערער לא ציית לאיתות של שוטר לעצור, בניגוד לתקנה ספציפית. עם זאת, הדו"ח לא הוצא ישירות בזירת האירוע אלא נשלח לכתובתו של המערער, וכתוצאה מכך הורשע ללא הודעה אישית. בטענה כי לא היה בבעלותו הרכב באותה עת ולא קיבל את ההודעה, טען המערער בבית המשפט כי אחיו, שהשתמש ברכב ברציפות מאז 1.5.2008, הוא האחראי. חרף הצגת תצהיר מטעם האח, דחה בית משפט קמא את בקשתו לשנות את פסק הדין, בנימוק שאין ראיות מספיקות להעברת בעלות או לאי קבלת הזימון. בערעור נטען כי אי מסירת הדו"ח המשטרתי מחייבת תעודת מסירה לצורך הליכי משפט, דבר שאינו חל כאן שכן העבירה אינה עבירת קנס. ערכאת הערעור מצאה טעם בהגנה זו, וציינה את המחדל הפרוצדורלי בעניין הזימון, שהוחזר כ"לא נדרש". כתוצאה מכך, מאחר שהמערער מעולם לא קיבל הודעה כדין, נקבע כי המשפט שלא בפניו פגום מבחינה פרוצדורלית, ופסק הדין הראשוני בוטל. משכך, על בית משפט קמא לבחון מחדש את עניינו של המערער, ולאפשר לו הזדמנות הוגנת לערער על האישומים.