ע"א 37/81

תקציר

בית הדין השרעי מינה את המערער מרואן דאוד נשאשיבי כאפוטרופוס על נכס הקדש לאחר שטען כי האפוטרופוס הקודם, המשיב ג'אלב מחמוד נשאשיבי, אינו כשיר. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי המשיב אכן מונה לאפוטרופוס על ידי בית דין שרעי אחר. המערערת האשימה את המשיב בעדות שקר בדבר בעלות על חדר, שלטענת המערער שייך להקדש. בית הדין השרעי הפנה את העניין לבית משפט מוסמך, ובית המשפט המחוזי קבע כי החדר אינו חלק מההקדש, החלטה עליה ערער המערער. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי החדר לא היה חלק מההקדש, בהתבסס על הודאה של עורך דינו של המערער. זאת ועוד, רכישת הבית על ידי סבו של המשיב, שהחדר היה חלק ממנו, הוכחה באמצעות מוצג ת/1, ובית המשפט העדיף את ראיות המשיב על פני ראיות המערער. עוד הובהר בפסק הדין כי הנכס כולו, ולא רק החדר, אינו חלק מההקדש, ובית המשפט חש חובה להזכירו. ההחלטה חייבה רק את המערער והמשיב, ולא את ההקדש או כל בעלים חוקיים, בשל היעדרותם מהתיק. הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם את הוצאות המשיב.