פ"א 28891-06-14

תקציר

השופטת, תמר נאות פרי, שקלה בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים. היא מציינת כי אין קריטריונים ברורים לבחינת בקשות להארכת הליכים לצווי הריסה, ופסק הדין נשען על איזון אינטרסים בין הפרט לבין הציבור. היא מכירה בכך שיש להעניק הארכות במשורה בשל הקושי להילחם בעבריינות הבנייה והפוטנציאל לעודד התנהגות בלתי חוקית. המערערת ניסתה גישות תכנוניות ומשפטיות שונות במשך חמש שנים, כולן ללא הצלחה, והתקווה האחרונה היא תכנית מפורטת חדשה. בעוד שסיכויי ההצלחה של המערערת אינם גבוהים, השופט סבור כי במקרה ספציפי זה יש לתת ארכה סופית לבירור אישורה הפוטנציאלי של התכנית החדשה. זאת, בין היתר, בשל תמיכת הוועדה המקומית בתוכנית ובמאמציה לקדם. בנוסף, השופטת שוקלת את מעמד בנייני המגורים של המערערים ואת עמידתם בצו איסור שימוש, דבר המצביע על הפנמה מסוימת של חומרת המצב. כתוצאה מכך, ניתנת תקופה קצובה לקביעת גורלה של התכנית המפורטת החדשה. אם תאושר, תינתן הארכה נוספת של חצי שנה לקבלת היתר בנייה. אם לא, צו ההריסה ייכנס לתוקף, עם לוח זמנים מוגדר לביצוע. פסק הדין נכנס לתוקף באופן מיידי, וצו איסור השימוש נותר על כנו.