ת"א 7503-12-08

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב פרשנות החלטת יישום של קיבוץ בדבר חלוקת הזכויות להפקת רווחים מתאגיד החברים בקיבוץ. החלטת היישום מעניקה בונוס חיילים משוחררים ליורשי התא המשפחתי שחבריו נפטרו לפני מועד מסוים. התובע, שלא אומץ כדין על ידי אך גדל כבנו של חבר קיבוץ שנפטר, ביקש להיות מוכר כיורש הזכאי לבונוס. הקיבוץ טען כי בית המשפט לא צריך להתערב בהליך קבלת ההחלטות שלהם וכי התובע אינו כשיר כיורש על פי החלטת היישום. עם זאת, השופט פסק לטובת התובע והדגיש כי התערבות בתי המשפט בהחלטות הקיבוץ מוגבלת למקרים חריגים של חוסר סבירות או חוסר תום לב. במקרה זה, השופט פירש את החלטת היישום המעורפלת לטובת התובע, והכיר בו כיורשו של המנוח, לאור תפקידו ארוך השנים בקיבוץ וההכרה הקודמת של הקיבוץ ביחסיו עם המנוח. כמו כן, השופטת ציינה כי ייצוגו והתנהגותו של הקיבוץ כלפי התובע מנעו מהם לשלול את מעמדו כבנו של המנוח. לפיכך, קיבלה השופטת את התביעה, והעניקה לתובע את מענק החיילים המשוחררים כפי שנקבע בהחלטת היישום. בנוסף, בחרה השופטת שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים, בתקווה ליחסים הרמוניים בין התובע לקיבוץ בעתיד.