ת"א 41571-08-20

תקציר

פסק הדין דוחה הן את התביעה העיקרית והן את התביעה שכנגד בשל היעדר ראיות מספיקות שהוצגו על ידי הצדדים. אשר לטענה העיקרית, אין די בתצהיר ובעדות התובעת כדי לתמוך בטענותיה בדבר מטרד ופגיעה בפרטיות. התובעת הציגה גרסאות שונות של האירועים, דבר שהקשה על מתן אמון בטענותיה. אירועים מרכזיים שתוארו על ידי התובע לא הוזכרו בתצהירו של העד המרכזי, ולא הובאו ראיות תומכות. בנוסף, התובעת לא הציגה מספר עדים רלוונטיים, דבר המעלה ספק לגבי אמינות טענותיה. מאחר שלא נטען או הוכח נזק הזכאי לפיצוי, התביעה בגין מטרד נכשלת. גם תביעת לשון הרע נדחית משום שהתובע לא פירט את דברי לשון הרע הספציפיים, והראיות מצביעות על כך שלא נאמרו. אשר לתביעה שכנגד, התובעת שכנגד לא הביאה ראיות מספיקות לטענותיה בדבר לשון הרע כנגד הנתבע שכנגד. התובעת שכנגד נמנעה מלזמן עדים ביקורתיים, ועדותה שלה נמצאה בלתי אמינה, עם גרסאות משתנות לאירועים ולהאשמות נגד הנתבע שכנגד שלא תמיד נתמכו בראיות. באירוע המדובר היו מעורבים רק הצדדים שכנגד ולא היה כל פרסום של צד שלישי, שהוא חיוני לתביעת לשון הרע. ככלל, חוסר המהימנות והיעדר יסודות מהותיים הן בתביעה העיקרית והן בתביעה שכנגד מביאים לדחייתם. כל צד יישא בהוצאותיו, והוא שומר לעצמו את הזכות לערער על ההחלטה.