עת"מ 15338-07-11

תקציר

העותרת, שנכנסה לישראל שלא כדין ממצרים, ביקשה לבטל את צווי ההרחקה והמשמורת שהוצאו נגדה. היא טענה שהיא בעלת אזרחות אריתריאה, ולכן ראויה להגנה הקבוצתית הניתנת לאריתראים בישראל. בקשתה של העותרת התבססה על הטענה כי אמה אריתריאה, דבר האמור לזכות אותה באזרחות אריתריאה. עם זאת, בית המשפט מצא כי העותרת מסרה מידע כוזב במספר רב של הזדמנויות במהלך חקירותיה, דבר המקשה על אימות אזרחותה. בעוד העותרת טענה כי אמה אריתריאה, בית המשפט לא יכול היה לאמת את תעודת הזהות האריתראית של האם בשל בדיקה פורנזית לא מספקת. קשריה של העותרת עם אתיופיה היו חזקים הרבה יותר; היא נולדה וגדלה שם, דיברה את השפה וילדה שם. ללא הוכחת רדיפה באתיופיה על בסיס מוצאה, קבע בית המשפט כי תביעת ההגנה הקבוצתית על אריתריאה אינה חלה. השופט הכיר בצורך במדיניות ברורה כלפי אריתריאים-אתיופים וקיווה שהמשיב יקבע מדיניות כזו. בסופו של דבר, העתירה נדחתה, והחלטות המשיב אושרו, מבלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים. פסק דין זה, שניתן ביום 22.5.2012, מדגיש את הצורך במידע כנה ומדויק מצד העותרים כדי לאפשר הערכה הוגנת של עניינם.