עפ"ג 28853-02-15

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורים הן של הנאשם והן של התביעה בנוגע לגזר הדין בעקבות הרשעתו של הנאשם בהעלבת ואיום על עובדי ציבור. בית משפט קמא האמין לעדויותיהם של שני המתלוננים, שהיו דרוזים אנשי כוחות הביטחון, על פני עדויותיו של הנאשם, וקבע כי דבריו של הנאשם פגעו פגיעה קשה בערכים המוגנים של כבוד ושלום. ההצהרות, שהיו בעלות אופי גזעני מובהק, כללו איומים ומעשים פיזיים כגון יריקות. בית משפט קמא הכיר בחומרת העבירות, אך בחר שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, בהתחשב בנעוריו, בחלוף הזמן, בחוסר התובנה שלו באותה עת ובתרומתו החיובית הנוכחית לקהילה. במקום זאת, היא גזרה עליו עבודות שירות. התביעה טענה כי שגה בית משפט קמא בקביעת העונש, ואילו ההגנה טענה כי בית המשפט התעלם מנסיבות מקלות. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא, בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירה, בחלוף הזמן ובמחויבויותיו המשפחתיות הנוכחיות. למרות שערכאת הערעור הכירה בחומרת העבירות, היא הגיעה למסקנה כי הנימוקים שהוצגו אינם מצדיקים הקלה בעונשו של הנאשם, ולכן שני הערעורים נדחו. הנאשם נמצא אשם והכרעת הדין נותרה בעינה.