עת"מ 9952-08-20

תקציר

העותרים ביקשו לבטל את תכנית רג/52 בגין אי עמידה בדרישות הפרסום והפיקדון, חוסר בהירות ואישור ללא תכנית מאושרת לצרכי ציבור. עוד טענו כי לא ברור לתכנית אילו מגרשים היא מיישמת, וכי ועדת הערר שגתה בפרשנות תחולת התכנית על חלקה ספציפית. בנוסף, הם טענו כי היתר בנייה למגרש ציבורי מחייב תכנון מפורט, וכי התכנון אינו יכול להתקדם ללא תוכנית מאושרת לשטחים ציבוריים. בית המשפט דחה את טענות העותרים וקבע כי התכנית פורסמה והופקדה כדין, וכי היעדר פרטים ספציפיים בהודעה ראוי בהתחשב באופייה התמטי של התוכנית, החלה על העיר רמת גן כולה. עוד נקבע כי אין צורך באמצעי פרסום נוספים, כי התכנית אינה ברורה וכי לא נפגעה זכותם של העותרים לתבוע לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. באשר להחלטת ועדת הערר לא מצא בית המשפט טעות בפרשנותו את תחולת התכנית על החלקה הנדונה. כמו כן, בית המשפט הסכים עם הערכת הוועדה כי תכנית רג/753 אפשרה היתרי בנייה ללא תכנון מפורט וכי לוועדה אין סמכות לדון בטענת התכנית לשטחים ציבוריים. בית המשפט הדגיש את היקף התערבותו המצומצם בהחלטות מנהליות ואת מומחיותן המקצועית של רשויות התכנון. היא מצאה כי החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן וועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב היו סבירות והתבססו על הערכה תכנונית ראויה. לפיכך נדחו שתי העתירות, והעותרים חויבו בהוצאות המשיבים בסך של 20,000 ₪.