ת"א 3411-01-18

תקציר

הבקשה המדוברת נדחתה לאחר שיקול דעת מעמיק של בית המשפט. הטעם העיקרי להחלטה זו הוא היעדר הוכחה לקשר משמעותי ואינטנסיבי בין המשיב הזר (המשיב מס' 1) לבין המשיבים הישראלים (המשיבים 4 ו-5). התקנות המסדירות הגשת מסמכי בית משפט לנתבע זר באמצעות נציג ישראלי מחייבות להראות מערכת יחסים מהותית וקבועה בין הצדדים, דבר שלא הוכח במקרה זה. עצם העובדה שהמשיבה מס' 4 זוהתה כנציגת מכירות באתר האינטרנט של המשיבה מס' 1 לא הספיקה כדי להוכיח מערכת יחסים אינטנסיבית הדרושה להגשת מסמכים. כמו כן, כל קשר תאגידי בין המשיבה מס' 1 לבין המשיבה מס' 5 לא נחשב חזק דיו כדי לבסס מערכת יחסים כזו, במיוחד בהתחשב בסטטוס הפירוק של המשיבה מס' 5. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי מודעות להליכים על ידי המשיבה מס' 1 אינה תחליף להליך הפורמלי של הגשת מסמכים, שכן פורמליות זו היא קריטית להקניית סמכות לבית המשפט. חרף מעורבותה של המשיבה מס' 1 בהליך הראשוני, נותרה הציפייה כי על המבקש לפעול בערוצים הפרוצדורליים הראויים לצורך הגשת מסמכי בית משפט לגורם בחו"ל. בנוסף, בשל אי עמידה בקריטריונים המחמירים להגשת שירות באמצעות נציג ישראלי, דחה בית המשפט את הבקשה. נוכח ממצאים אלה, נדרש המבקש לשאת בהוצאות המשפט של המשיבה מס' 1, שנקבעו בסכום צנוע של 5,000 ₪. החלטת בית המשפט נועדה לקיים פרוטוקולים משפטיים מחמירים תוך הכרה באי נוחות מסוימת מהתוצאות הפרוצדורליות, ולהרחיב נתיב פוטנציאלי עבור המבקש לחפש פנייה משפטית נוספת אם תרצה בכך.