ת"א 41772-10-18

תקציר

התובע, שנפגע במהלך אימון בעת שהשתתף בקורס מאבטחים, לא הצליח להוכיח כי הנתבע, מכון ההכשרה, נהג ברשלנות. בתביעת התובע נטען כי המכון לא ביצע את ההכשרה באופן סביר ומקצועי, ובכך הפר את חובת הזהירות כלפי המתאמנים. עם זאת, השופט מצא כי התובע לא הוכיח קיומו של סטנדרט סביר לביצוע התרגיל המדובר, שמטרתו לדמות סיטואציות אמיתיות ככל האפשר תוך הערכת הסיכון למתאמנים. יתר על כן, השופט הגיע למסקנה כי הפציעה שנגרמה לתובע הייתה סיכון טבעי וצפוי הגלום בספורט, והתובע, שהשתתף באימונים מרצונו, קיבל על עצמו סיכונים אלה. לפיכך, הנתבעת אינה אחראית לנזקי התובע. החלטה זו נתמכת גם בכך שהתובע המשיך להשתתף באותו קורס הכשרה גם לאחר פציעתו, דבר המעיד על מודעותו וקבלתו את הסיכונים הכרוכים בכך. בנוסף, קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח כי שיטות ההכשרה של הנתבעת היו רשלניות, ונטל ההוכחה נותר על כתפיו. הנתבע לא היה אחראי לנזק ראייתי כלשהו, שכן העובדות סביב הפגיעה לא היו שנויות במחלוקת. סכום הפיצוי שתבע התובע, אם הנתבע יימצא אחראי, נאמד בכ-71,000 ₪. סכום זה כלל 20 אלף שקל בגין כאב וסבל, 5,000 ש"ח בגין הוצאות בעבר ובעתיד, 6,000 ש"ח בגין אובדן שכר ו-40 אלף ש"ח בגין ירידה בכושר ההשתכרות. השופט ציין גם את נטייתו של התובע להגזים בנזקיו ומצא אותו כאדם מניפולטיבי. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, הצמדת ריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.