בש"א 8615/06

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני נגד המשיבים 1 עד 3, המשווקים מוצרים המכילים גלוקוזאמין וכונדרואיטין, שלטענת המבקשים נעדרים ראיות מדעיות התומכות בסגולות הריפוי המיוחסות להם. המבקשים, המבקשים לייצג קבוצה צרכנית, טרם הוכרו כתובענה ייצוגית ולכן אינם יכולים לקבל סעד זמני בשלב זה. השופטת מסכימה עם טענת המשיבים כי סעד זמני יינתן רק לאחר שהתביעה העיקרית הוגשה כדין, דבר שטרם קרה. יתר על כן, המבקשים עצמם לא היו רוכשים את המוצרים אם הם באמת סברו שהם אינם יעילים, ולכן הצורך בצו מניעה זמני אינו יעיל. ההחלטה מתבססת גם על כך שהמצב הקיים לא ישתנה ללא הסעדים המבוקשים, תוך מתן אותם יגרום למשיבים נזק משמעותי. השופטת מדגישה כי החלטה זו אינה מביעה כל דעה לגופן של הטענות ומותירה מקום לאפשרות של התדיינות משפטית עתידית. בנוסף, מציינת השופטת סימני שאלה בנוגע להתנהלותו של המשיב 6, הממונה על הגנת הצרכן, בהפעלת סמכויותיו לפי חוק הגנת הצרכן. טענות המבקשים בדבר היעדר אכיפה של תקנות בריאות העם מוטלות אף הן בספק, מה גם שעומדות בפניהם אפשרויות תקיפה ישירות. המבקשים נדרשים לכסות את הוצאות המשיבים, לרבות שכר טרחת עורכי דין, בעוד שלא נפסקו הוצאות למשיבים 5 ו-6.