ת"צ 38005-08-19

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בבקשה לאישור תביעה ייצוגית. המבקש ביקש לטעון כי אגרת רישוי רכב מסוימת נגבתה שלא כדין על ידי המשיב, דבר שהמשיב חלק עליו. השופט פותח בהתוויית המסגרת הנורמטיבית לאישור תובענה ייצוגית, תוך שהוא מצטט דינים רלוונטיים ותקדימי עבר. לאחר מכן הם קובעים כי עילת התביעה של המבקש אפשרית על פי חוק התובענות הייצוגיות, כי קיימת עילת תביעה אישית, וכי קיימת שאלה משותפת בין חברי הקבוצה כיצד יש לגבות אגרת רישוי רכב בגין רכבי פלאג-אין. עם זאת, השופט קובע כי אין אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות המשותפות יוכרעו לטובת הקבוצה. הם מבססים זאת על פרשנות הדוקה של התקנות הרלוונטיות, הקובעות בבירור כי הפחתת האגרה חלה על כלי רכב המונעים הן בחשמל והן במנוע בנזין. מכיוון שרכבי פלאג-אין יכולים לפעול גם על בנזין בלבד, הם נופלים מחוץ להגדרת האגרה המופחתת. השופט בוחן גם את כוונת המחוקק מאחורי האגרה המופחתת ומגיע למסקנה כי רכבי פלאג-אין אינם עומדים בקריטריונים, שכן הם יכולים לתפקד ככלי רכב רגילים המונעים בבנזין. לאור זאת, השופט מחליט כי יש לדחות את בקשת המשיב לאישור התובענה הייצוגית ואת התביעה האישית. לבסוף, השופט קובע כי לא ייפסקו הוצאות למי מהצדדים, לאור מורכבות השאלה המשפטית שהוצגה.