ת"פ 23047-02-15

תקציר

הנאשם הודה בעבירה של הפרת אמונים יחד עם שני אנשים נוספים, רוני ואבנר. מהעובדות עולה כי רכבו של הנאשם הוקלט נוסע מעל המהירות המותרת, מה שהוביל לשלילת רישיונו ולשימוע. מחשש לתוצאות הדיון, ביקש הנאשם עזרה מאבנר, שהסכים לסייע לו תמורת כסף. לאחר מכן פנה אבנר לרוני, עובד ציבור, ושכנע אותו לקיים שימוע מזויף, שבמהלכו לא נשלל רישיונו של הנאשם. בית המשפט החליט שלא להרשיע את הנאשם בשל הנסיבות החריגות של המקרה ומעורבותו המינימלית, ובחר במקום זאת להטיל עונש במחשבה קדימה. החלטה זו הושפעה מעברו הנקי של הנאשם, משירותו הצבאי וממעמדו כסטודנט למשפטים. פסק הדין ללא הרשעה עולה בקנה אחד עם עקרון השיקום ונמנע מפגיעה בלתי מידתית בסיכוייו העתידיים של הנאשם. תחת זאת, הונחה הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירה שוב ולשלם פיצוי סמלי בסך 3,000 ₪ למדינה כקורבן העבירה. השופט, הרב שפירא, הדגיש את הצורך בהגברת האכיפה נגד עבירות הפרת אמונים והכיר בזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון בתוך 45 יום.