ת"צ 40283-03-15

תקציר

העותר הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיב להשבת כספים שנגבו ביתר כתוצאה ממה שלטענת העותר הוא תחולה רטרואקטיבית בלתי חוקית של תיקון שומה. המשיב ביקש מנגד להפסיק את ההליכים לפי סעיף 9 לחוק התובענות הייצוגיות, בטענה כי שיטת הגבייה עליה התלונן כבר הופסקה. הצדדים פנו במשותף לבית המשפט בבקשה למשוך את המבקש מאחת משתי העילות שצוינו במקור בבקשה לאישור התובענה הייצוגית – הנוגעות לחיובים רטרואקטיביים מתחילת שנת המס שבה נשלח תיקון השומה – ועל כך שבית המשפט יאשר את ביטול יתרת העילה על ידי המשיב. בית המשפט אישר את הסתלקותה של העותרת מן העילה הראשונה, וקבע כי הנסיבות המפורטות בבקשה מהוות עילה מספקת להסתלקות. הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בעילה הראשונה נדחתה לאחר מכן, וכך גם תביעתו האישית של המבקש. בהתייחסו לבקשת המשיב לביטול יתרת עילת התביעה – חיובים רטרואקטיביים מתחילת שנת המס הקודמת – ציין בית המשפט כי על הבקשה לאישור חל סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, הקובע דחיית בקשה לתביעה ייצוגית אם הרשות הנדונה תחדל מדרכי הגבייה שלה לפני המועד הקובע. מאחר שהמשיבה אכן חדלה משיטות הגבייה שלה קודם למועד הקובע – 30.6.15 – אישר בית המשפט את ביטול עילת התביעה השנייה על ידי המשיב, ובכך דחה את הבקשה לאישור במלואה. חרף דחיית הבקשה, הורה בית המשפט למשיבה לשלם לעותר פיצוי בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 53,100 ₪, וכן לכיסוי הוצאות חוות דעת המומחה, תוך הכרה בתרומתה של התביעה לשלטון החוק.