עב"ל 213/10

תקציר

פסק הדין, מיום 26.12.10, מתייחס לערעור שנדון בבית משפט ישראלי בעניין הכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה בתנאים הקבועים בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי. הסעיף קובע כי ניתן להכיר בליקוי שמיעה כקשור לעבודה בהתקיים שלושה תנאים: חשיפה לרעש מוגזם בעבודה, ירידה בכושר השמיעה של לפחות 20 דציבל בכל אוזן, והגשת תביעה בתוך 12 חודשים מיום התיעוד הראשון של הליקוי. החוק, כפי שפורש במקרים קודמים (הבל 188/08 והבל 414/09), מדגיש כי ירידה בשמיעה חייבת להיות ניכרת בתדרי הדיבור בשתי האוזניים כדי להיחשב כקשורה לעבודה. במקרה הנוכחי מינה בית המשפט מומחה להערכת מבחני השמיעה של המערער, שהניבו תוצאות סותרות. בהמשך לתקדים שנקבע במקרים קודמים, העדיף המומחה את בדיקת השמיעה שכללה בדיקת אקו שבלול, שכן מדובר במדד אובייקטיבי הנחשב אמין יותר. בית הדין הסכים עם חוות דעתו של המומחה ודחה את הערעור, שכן המערערת לא עמדה בדרישות להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה. ההחלטה מחזקת את חשיבותם של מבחני שמיעה אובייקטיביים ודוחה את הבקשה למינוי מומחה נוסף. אין פסיקת הוצאות, והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי להנחיות נוספות.