ב"ל 49248-12-20

תקציר

התובע, העובד בשיפוצים, עתר להכרה בפציעתו כתאונת עבודה על ידי מיקרוטראומה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. התובע טען כי עבודתו הפיזית, שכללה מתיחות, הרמות ושימוש בכלים רוטטים, גרמה לכאבים ולהגבלת תנועה בכתפו השמאלית ובמרפק ימין. עם זאת, השופט דחה את הטענה. הם קבעו כי עבודתו של התובע הייתה מגוונת מכדי להוות תנועות חוזרות ונשנות וכי הוא לא הוכיח די הצורך את משך או תדירות הפעולות שגרמו למתיחת חלקי גופו המושפעים. יתר על כן, עדותו של התובע, שניתנה ללא עדים או ראיות משמעותיות, לא הצליחה לשכנע את בית המשפט כי פציעתו נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה. נטל ההוכחה מוטל על התובע, ומשלא הביא ראיות מספיקות, נדחתה התביעה. החלטה זו התקבלה על יסוד הרושם כי עבודתו של התובע מגוונת ביותר, והוא לא הוכיח די הצורך את אופיין החוזר ונשנה של הפגיעות בכתפו ובמרפקו. עם זאת, השופטת הכירה באופי הפיזי של עבודתה של התובעת, אך היא לא הגיעה לכדי תאונת עבודה במיקרוטראומה כהגדרתה בחוק.