עמר"מ 9772-10-14

תקציר

עיריית ירושלים ערערה על החלטת בית הדין למשמעת שלא לפטר מפקח עירוני שזייף את תעודת הבגרות שלו בעת הגשת מועמדותו לתפקיד. המפקח הודה בזיוף, אך טען כי המסמך המזויף לא היה הסיבה שבגללה התקבל לעבודה. בית הדין הטיל שלוש שנות מאסר על תנאי, נזיפה חמורה והקפאת דרגה לשנה. ערכאת הערעור פסקה לטובת העירייה, וקבעה כי אמון הציבור בשירות הציבורי צריך להיות קודם לאינטרס האישי של המפקח. בית הדין קבע כי הממונה אכן ניסה להבטיח את משרתו באמצעות המסמך המזויף וכי מעשיו פגעו קשות באמון בין המעביד לעובד. עוד טען בית המשפט כי תפקידו של מפקח דורש יושרה מוחלטת, דבר שהיה חסר במקרה זה. בית הדין הגיע למסקנה כי העונש הראשוני היה בלתי סביר ביותר והורה על פיטוריו המיידיים של המפקח בפיצויי פיטורים כדין. ההחלטה נועדה להגן על תדמיתו ותפקודו של השירות הציבורי ולהעביר מסר בדבר השלכותיה של התנהגות מרמה.