רע"א 22806-07-24

תקציר

בפסק דין זה מתייחס בית המשפט לבקשה לדחיית חוות דעת מומחה בתביעת נזיקין. היא מדגישה כי התנגדויות להחלטות ביניים פרוצדורליות מוצאות בדרך כלל את מקומן בערעור על פסק הדין הסופי, אלא אם כן מתעוררות נסיבות חריגות, כגון החלטה הפוגעת באופן מהותי בזכויות בעלי הדין או גורמת להליכים שגויים. בית המשפט מדגיש כי פסילת חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט היא אמצעי חמור ואינו מוצדק בדרך כלל, אלא אם טעות יסודית בהתנהגותו או בחוות דעתו של המומחה עלולה לגרום לעיוות דין. בית המשפט מאשר את תפקידו של המומחה כשלוחה של בית המשפט, המצופה ממנו לפעול ביושר, במקצועיות, ללא משוא פנים ובהתנהגות טובה. עם זאת, פסילה שמורה למצבים קשים שבהם פיקוח של מומחה משפיע על מהות הצדק, בדומה למתן פסק דין מבלי להתחשב בטיעוני הצדדים. המקרה שלפנינו אינו מקיים תנאים אלה, שכן מבקש הפסילה לא סבל מהתעלמות מחוות דעתו אלא במטרה לנצל מחדל טכני. בית המשפט מציין כי עצם אי בחינת חוות הדעת של שני הצדדים אינה מצדיקה פסילה אם מסקנות המומחה נותרות מבוססות ובלתי מוטות. כמו כן, נקבע כי בית המשפט אינו מחויב להישמע לחוות דעתו של המומחה ושומר לעצמו שיקול דעת בקבלת החלטותיו. לפיכך, המבקש שומר לעצמו את הזכות לערער על מסקנות המומחה באמצעים משפטיים נוספים, כגון חקירה נגדית, אך בקשת הפסילה נדחית, ללא הוצאות שנפסקו נגד המבקש מאחר ולא התבקשה תגובה. ההחלטה מאפשרת פרסום מבלי לחשוף את פרטי המבקש.