ע"פ 2090/22

תקציר

במקרה הנדון, החליטה ערכאת הערעור לקבל את הערעור על העונש שהוטל במקור על ידי בית המשפט המחוזי. נקבע כי גזר הדין הראשוני לא שיקף כראוי את חומרת העבירות של המשיב, שכללו נשיאת נשק לטרור וניסיון לחבלה חמורה ממניעים לאומניים-אידיאולוגיים. בית המשפט הדגיש כי עבירות כמו השלכת בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון טומנות בחובן סכנות משמעותיות ויש לנקוט באמצעי ענישה מחמירים, כנדרש בחוק המאבק בטרור, תוך שימת דגש על הרתעה. למרות היותו קטין, המשיב היה חלק מתקיפה קבוצתית מאורגנת של שוטרים ובעל עבר של הרשעות דומות, לאחר שנשפט בעבר בשנים 2019 ו-2020 בגין השתתפות בהתפרעויות ותקיפת שוטרים. העבירות החוזרות ונשנות שלו הצביעו על דפוס של בחירות מכוונות ולא על אירועים בודדים. בהתחשב בגורמים מחמירים אלה, לרבות עברו הפלילי, החליט בית המשפט כי יש צורך בעונש חמור יותר. לפיכך, הציע בית המשפט לערעורים להחמיר את העונש ל-25 חודשים, ולהתאימו מ-15 החודשים שנגזרו עליו במקור על ידי בית המשפט המחוזי, אם כי לאפשר את הזמן שכבר ריצה. ההחלטה התקבלה בהסכמה בין המשנה לנשיא א' פוגלמן והשופט י' וילנר, כאשר השופטת ג' כנפי-שטייניץ נתנה את פסק הדין הסופי.