עפ"ת 40481-06-10

תקציר

המערער בתיק זה הורשע בנהיגה בשכרות על ידי בית משפט השלום לתעבורה בחיפה ולאחר מכן ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין. בערעור נטען כי רכבו של המערער חנה והוא נהג בו רק למרחק קצר בהוראת שוטר, ולחילופין כי גזר הדין חמור מדי. המערער טען, כי מאחר שהוא ממלא אחר הוראת שוטר, יש לפטור אותו מאחריות. ההגנה גם הטילה ספק במהימנות תוצאות בדיקת הנשיפה מבלי לספק עדות מומחה שתתמוך בטענה זו. בית המשפט דחה את הערעור, ולא מצא עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. נחה דעתו כי המערער אכן נהג תחת השפעת אלכוהול וכי טענתו כי מילא אחר הוראת שוטר אינה אמינה, מה גם שלא הזכיר פרט זה במהלך האירוע או מיד לאחריו. בית המשפט גם מצא את העונש סביר ותואם את המדיניות המקובלת, ולכן דחה את הערעור על העונש. הרשעתו של המערער וגזר דינו אושרו, והערעור נדחה בשני חלקיו. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים, והוטל על רישיונו של המערער להפקיד את תקופת הפסילה, כאשר הקנס ישולם בהתאם להחלטת בית משפט קמא.