ת"פ 55255-11-21

תקציר

הנאשמים ביקשו לחזור בהם מהודאתם, אולם השופט קבע כי לא מדובר בניסיון כן לטעון לחפותם, אלא במהלך אסטרטגי. השופט מצא כי טענת הנאשמים כי לא הבינו את האישומים נגדם אינה משכנעת, שכן היא סותרת את הסברי התובע, ואינה סבירה בהתחשב בזמן שהותם במעצר, כמו גם בהתנהגותו של הנאשם עצמו במהלך הדיונים. עוד קבע השופט כי מניעיו של הנאשם להגשת בקשה זו היו מפוקפקים, וככל הנראה קשורים לעונש שקיבל, מה גם שהנאשם לא טען לחפותו, אלא הטיל ספק בכדאיות הסדר הטיעון. יתר על כן, השופט קבע כי יכולותיו הקוגניטיביות ורצונו החופשי של הנאשם לא נפגעו, בהתבסס על הערכות פסיכיאטריות ותצפיות שלהם עצמם על הנאשם. השופט הגיע למסקנה כי אין שחר לטענות הנאשמים בדבר מצג שווא על ידי עורך דינו לשעבר, ולכן דחה את הבקשה לחזור בו מההודאה, וסבר כי מדובר בניסיון חסר כנות לתמרן את ההליך המשפטי.