ת"א 16382-03-12

תקציר

עניינו של פסק הדין בתביעה כספית שהגישה המדינה נגד מספר נתבעים בסך 6,705,816 ש"ח או לחילופין 4,451,065 ש"ח. התביעה מבקשת להשיב כספים שניתנו לנתבעים על ידי משרד התעשייה והמסחר לעידוד שיווק בחו"ל, או לקבל תמלוגים המגיעים להם על פי תנאי כתב ההתחייבות. לאחר צעדים פרוצדורליים נרחבים, נקבע בפסק הדין הקודם כי תביעתה העיקרית של המדינה לא התקבלה אך תביעתה החלופית היתה, והנתבעים חויבו לשלם למדינה 4,451,065 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התביעה. הבסיס להחלטה זו היה קביעת מרמה שביצעו הנאשמים, שלא חשפו נתונים רלוונטיים למדינה. ערעורים שונים הוגשו על ידי כל הצדדים המעורבים, ובית המשפט העליון החליט להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לפסק דין משלים. פסק דין זה נועד להתייחס ביתר פירוט לראיות להונאה. בית המשפט מגיע למסקנה כי מעשיהם של הנאשמים היו מעשי מרמה, נעדרי כל היגיון כלכלי או עסקי, ונועדו להימנע מתשלום תמלוגים למדינה. בנוסף, הנתבעים לא הציגו מסמכים כלשהם התומכים בטענותיהם, והסבריהם לרצף האירועים החריג לא היו משכנעים. פסק הדין בוחן גם את חובות הדיווח של הנתבעים ומוצא כי הם לא עמדו בהן, ומסרו דיווחים מטעים כדי להסתיר את מעשיהם. בית המשפט קובע כי תביעת המדינה אינה חסומה על פי חוק בשל תרמית, וכי הנתבעים מחויבים לשלם למדינה תמלוגים, ולא להחזיר את מלוא המענק. פסק הדין המשלים תומך במסקנה של פסק הדין הקודם ולא נגבים הוצאות נוספות מהנתבעים.