ע"א 11274/07

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על פסק דין שדחה תביעה לפינוי המשיב משתי חנויות שירש. החנויות הושכרו לאביו של המשיב בשנת 1963. לאחר מותו הפך המשיב לדייר מוגן. המערערים, שירשו את החנויות מהוריהם, טענו כי המשיב השכיר את החנויות בשכירות משנה בניגוד לחוזה השכירות שלו, וכן ביצע שינויים בנכס ללא רשות. בית המשפט מצא כי המשיב אכן היה דייר מוגן, וכי המערערים הכירו במעמד זה לאחר מות אביו, מה שמנע מהם לטעון אחרת כעת. כמו כן, נמצא כי אביו של המשיב אישר הסדרי חכירת משנה דומים לאלה הנדונים כיום, כך שחכירת המשנה הנוכחית אינה יכולה להוות עילה תקפה לפינוי. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המערערים כי הסכם שכירות המשנה הנוכחי העניק לשוכר המשנה חזקה ייחודית בחנויות, ולפיכך מהווה חוזה שכירות מוסווה, המהווה הפרה של חוזה השכירות של המשיב. על אף שהדבר הקים עילה לפינוי, החליט בית המשפט כי המשיב אינו זכאי לסעד מן הצדק, שכן לא פעל בתום לב, והורה על פינויו מהנכס בתוך 60 יום. כן חויב המשיב בתשלום הוצאות המערערים ושכר טרחת עורך דין.