ב"ש 9618/09

תקציר

הכרעת הדין היא ביחס לתיק של עבירות איום המיוחסות למערער. על החלטת הערכאה הנמוכה יותר להורות על מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מערערים. הערעור התקבל חלקית. ממצאי הערכאה הנמוכה יותר בדבר ראיות לכאורה ועילות מעצר מתקבלים. איומיו של המערער, לרבות אלה שהושמעו כלפי שוטרים וכתב ערוץ 10, הם אכן עבירות איומים, בין אם חשו המאוימים ובין אם לאו. גם דבריו של המערער מהווים ניסיון לאיומים ולהדחה. טענותיו של המערער כי אין לראות בדבריו לשוטרים איומים שכן נאמרו ללא כל התראה, וכי דבריו בפני הכתב היו התרברבות גרידא, אינן משכנעות. גם קביעתה של הערכאה הנמוכה יותר בדבר עילת מעצר בשל מסוכנות ושיבוש הליכי משפט נתמכת בראיות. עם זאת, בית המשפט העליון מוצא כי הערכאה הנמוכה יותר שגתה בכך שלא שקלה חלופות מעצר. חרף עברו הפלילי של המערער ואופי העבירות, התנהגותו האחרונה מצביעה על כך שחלופת מעצר, כגון מעצר בית בפיקוח קפדני, יכולה להיות אמצעי ראוי. בית המשפט העליון מדגיש כי מעצר צריך להיות מוצא אחרון, במיוחד בעבירות פחות חמורות. החלטת הערכאה הנמוכה יותר תוקנה אפוא כך שתאפשר את האפשרות לשחרר את המערער באמצעים חלופיים מחמירים, אשר יוכרעו על ידי בית משפט השלום. המערער יישאר במעצר עד אז. שירות המבחן יהיה מעורב בהצעת חלופות מתאימות.