ה"פ 25340-04-11

תקציר

העותרת, רווקה הנמצאת במערכת יחסים עם גבר נשוי הנפרד מאשתו, מבקשת לעבור טיפולי הפריה חוץ גופית באמצעות זרעו של בן זוגה. בית החולים מסרב לבצע את הטיפול בשל הנחיות משרד הבריאות, המחייבות את הסכמת אשת התורם הנשואה. העותר טוען כי ההנחיות אינן סבירות וכי על בית החולים מוטלת החובה להעניק טיפול רפואי לנזקקים. משרד הבריאות טוען כי הסכמת האישה נחוצה כדי למנוע עיגון ולהבטיח את זכויותיהם של צדדים שלישיים. השופט מצדד בעותרת וקובע כי על בית החולים מוטלת חובה להעניק טיפול רפואי וכי הסכמת האישה אינה נדרשת במקרה זה. פסק הדין מדגיש את הזכות להורות ואת חובתו של בית החולים לספק טיפול, במיוחד במצבים דחופים. בנוסף, דנה השופטת בהיבט הפרוצדורלי של הצטרפות המשיבים ובתוקפן של התקנות הרלוונטיות, והגיעה למסקנה כי הן הותקנו ללא סמכות. השופטת שוקלת גם את טובת הילד העתידי ואת האפשרות לעגן, וקובעת כי בן הזוג אינו סרבן גט. לבסוף, השופט פוסק לטובת העותר, מורה לבית החולים ולמשרד הבריאות לאפשר את טיפולי ההפריה החוץ גופית ללא הסכמת אשת התורם הנשואה ופוסק לעותרת שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ מכל משיב.