ע"א 52717-10-19

תקציר

זהו פסק הדין בתיק שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שעליו הוגש ערעור מאוחר יותר. המשיבים הגישו תביעה לפיצוי כספי כנגד המערערת, אך בהמשך עברו לדחות את התביעה, אשר התקבלה. לאחר מכן תבעה המערערת שכ"ט עו"ד בסך 66,861 ₪ והוצאות בסך סכום התביעה, עליה טענו המשיבים. בית משפט קמא פסק לטובת המערערת, אך הפחית את שכר הטרחה ל-55,000 ₪ ואת ההוצאות ל-15,000 ₪. המערערת ערערה על החלטה זו, בטענה כי ההוצאות צריכות לשקף את העקרונות העומדים מאחוריהן, וביקשה הוצאות "ראויות, ראויות ומשמעותיות". עם זאת, בית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור, אישר את החלטת בית המשפט קמא בקובעו כי לא מצא הצדקה לסטות מהכלל לפיו אל לערכאות הערעור להתערב בסכום ההוצאות שנפסקו על ידי בית המשפט הפרוצדורלי. בית המשפט דחה גם את טענת המערער כי מדובר ב"טענת השתק" וכי יש להעניש את המשיבים, שכן בית משפט קמא לא קבע כך, וממילא העיקרון אינו מוכר בדין הישראלי. לפיכך, הערעור נדחה, ובית המשפט החליט שלא לפסוק הוצאות נוספות למי מהצדדים.