דב"ע נא/74 - 3

תקציר

העובד במקרה זה טען כי פוטר על ידי מעסיקו, ולכן ביקש לקבל פיצויי פיטורים. לחילופין, טען העובד כי התפטר בשל נסיבות בהן לא היה צפוי להמשיך לעבוד, קרי עימות פיזי עם מעסיקיו. המעסיקים, לעומת זאת, טענו כי העובד הביע רצון להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים טרם הקטטה, וכי העובד נעדר בשל מחלה בעקבות הקטטה. בית הדין האזורי צידד בעובד, ופסק לו פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, גמול שעות נוספות ופיצויים נוספים. המעסיקים ערערו על החלטה זו לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין לעבודה קבע כי טענת הפיטורים של העובד אינה מוצדקת, שכן לא היו ראיות לפיטורים מפורשים או משתמעים מצד המעסיקים. עם זאת, בית הדין מצא כי ניתן להסיק את התפטרותו של העובד מהתנהגותו בעקבות הקטטה. לפיכך, העובד היה זכאי לפיצויי פיטורים, אם כי לא בעילה של פיטורים, אלא בעילה של התפטרות לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. עוד קבע בית הדין כי העובדת אינה זכאית לדמי הודעה מוקדמת, שכן זכות זו נובעת מפיטורים, שלא נקבעו במקרה זה. ככלל, בית הדין פסק בחלקו לטובת העובד ובחלקו לטובת המעסיקים, וכל צד חויב בהוצאות משפט משלו.