ע"א 148/89

תקציר

פסק הדין בתיק זה עוסק במחלוקת מורכבת על התיישנות ורשלנות הקשורה לפרויקט בנייה של שיכון עובדים בע"מ. למערערים נגרמו במקור נזקים עקב הבנייה הרשלנית של הבניין שלהם, מה שהוביל לבעיות חוזרות ונשנות כמו סדקים ונזקי רטיבות בדירותיהם. בעוד ערעורו של המערער נדחה, הערעור שכנגד התקבל באופן חלקי, מה שהוביל לפיצוי נוסף של 30,000 ₪ לכל מערער שכנגד. ליבת התיק נסובה סביב מועד תחילת תקופת ההתיישנות. השופט ד' לוין טען כי הנזקים הוסתרו על ידי שיכון עובדים, ובכך מנעו מהמשיבים להבין עד תום את היקף הפגיעה. למרות שהשופט מצא חלק על כך, וטען כי התביעה פקעה לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, השופט בך תמך בלוין והדגיש כי הנזקים מתמשכים וכי קיים אי גילוי עובדות מהותיות לגבי ליקויי המבנה. באך הדגיש את החשיבות של השגת תוצאה צודקת, המאפשרת לתביעה להמשיך למרות הזמן הארוך. בסופו של דבר, החליט בית המשפט לקיים את ההחלטה המקורית נגד שיכון עובדים, תוך הכרה לגופן של תביעות הרשלנות ומתן אפשרות למשיבים לקבל פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם. ההחלטה הדגישה את האיזון בין פרשנות משפטית לבין מתן הגינות, וחיזקה את חשיבות הצדק במקרים של רשלנות מקצועית ופגמים סמויים.