ע"א 324/69

תקציר

מדינת ישראל ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין הפיצויים המגיעים למשיבים – קבוצה של למעלה מ-400 בעלים – בגין קרקעות שהופקעו לצרכי ציבור לפי פקודת הקרקעות משנת 1943. המדינה טענה כי יש לפצות את המשיבים רק לפי שווי זכויות הבעלות החלקיות שלהם, ולא לפי שווי השוק המלא של הקרקע. בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו כי יש להעריך את הקרקע כאילו נמכרה מרצון בשוק החופשי, ללא קשר למספר הבעלים. המדינה חויבה לשלם למשיבים את הסכום הגבוה יותר, תוך תיקון קל בשיטת החישוב. בית המשפט הכריע גם בטענות נוספות הנוגעות לערעור שכנגד של המשיבים, לרבות הערכת הנזק שנגרם ליתרת הקרקע עקב ההפקעה, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, וערך תיקונים מסוימים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופט י' כהן הגיע למסקנה כי יש לשנות את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בהתאם ועל כל צד לשאת בהוצאותיו בשני הערעורים. השופט ברנזון והשופט ח' כהן הסכימו עם ההחלטה.