בש"א 2665/08

תקציר

בית המשפט עומד בפני בקשה של המבקש לאפשר לעורך דינו, עו"ד סרוסי, להגיש תצהיר ולהעיד. בקשה זו מוגשת בהתאם לסעיף 36(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. המשיבים מתנגדים לבקשה. **עקרונות משפטיים וחידושים:** הסוגיה המשפטית המרכזית סובבת סביב קבילות עדות של עורך דין המייצג גם צד באותו הליך. כלל 36 לכללי האתיקה המקצועית מסדיר מצב זה. * **כלל כללי:** כלל 36(א) קובע איסור כללי על עורך דין המייצג לקוח אם הוא מתכוון להעיד בשמו של אותו לקוח. אם עורך דין נקרא להעיד לאחר תחילת הייצוג, עליו להפסיק לייצג את הלקוח. כלל זה נועד למנוע התנגשות בין חובת עורך הדין כלפי לקוחו לבין חובתו כלפי בית המשפט, וכן למנוע פגיעה פוטנציאלית בלקוח או בצד שכנגד. * **חריגים לכלל:** כלל 36(ב) קובע חריגים ספציפיים לאיסור הכללי. חריגים אלה מאפשרים לעורך דין להעיד תוך המשך ייצוג לקוח בשלושה תרחישים: * כאשר עורך הדין נקרא להעיד על ידי צד שכנגד. * כאשר העדות נוגעת ל"עניין טכני". * לפי שיקול דעתו של בית המשפט או הוועדה המחוזית. * **משקל העדות:** החלטת בית המשפט מכירה בכך שבעוד שעדותו של עורך דין אינה פסולה כשלעצמה, משקלה עשוי להיות מושפע מתפקידו כסנגור. בית המשפט מצטט את השופט חשין, ומציין את הקונפליקט המובנה בין חובתו של עורך דין לסייע לבית המשפט, חובתו כלפי לקוחו ותפקידו כעד. קונפליקט זה יכול להוביל לבחינה מדוקדקת יותר של העדות. **החלת החוק על העובדות:** בית המשפט מנתח את בקשת המבקש לאור עקרונות אלה. * **טיעון "עניין טכני":** המבקש טען בתחילה כי עדותו של עו"ד סרוסי הייתה על "עניין טכני" כדי להצדיק את הבקשה לפי כלל 36(ב). עם זאת, בית המשפט דוחה אפיון זה וקובע כי הוא "בלתי מתקבל על הדעת" וכי העדות חורגת ממניעת "טענות טכניות" של המשיבים. * **התנגדות המשיבים:** המשיבים טוענים כי מאחר שהעניין שנוי במחלוקת ונוגע ל"מהות המחלוקת", אין להתיר את עדותו של עורך הדין. בית המשפט דוחה גם טענה זו, ואינו מוצא סיבה לפסול את העדות רק משום שהיא נוגעת לסוגיות הליבה. * **שיקול דעתו של בית המשפט:** בית המשפט מתיר בסופו של דבר את העדות מכוח שיקול דעתו כפי שנקבע בתקנה 36(ב). בית המשפט קובע כי עדותו של עו"ד סרוסי "נחוצה לצורך גילוי האמת והיא נדרשת לצורך בירור חלק מהסוגיות בתיק". * **איזון אינטרסים:** בית המשפט מכיר בכך שאין זה השלב המתאים לקבוע באופן סופי את היחס בין עדותו של עורך הדין לבין לב הסכסוך. עם זאת, היא מאמינה שההחלטה הסופית לא תישען רק על עדות זו. בית המשפט קובע במפורש כי משקל עדותו של עו"ד סרוסי ייבחן לאור תפקידו כבא כוחו של המבקש. **חידושים ופסיקות פרוצדורליות:** * **ייצוג מותנה:** חידוש פרוצדורלי מרכזי בהחלטה זו הוא הנחיית בית המשפט לפיה בזמן שעו"ד סרוסי מעיד, המבקש יוצג על ידי "עורך דין אחר, אולי ממשרדו של עו"ד סרוסי, שאינו נדרש להתפטר מייצוג המבקש". גישה זו מאפשרת לשמוע את עדותו החיונית של עורך הדין תוך הפחתת חלק מהחששות האתיים על ידי כך שעורך דין אחר יטפל בייצוג המיידי במהלך העדות. זה מדגים גישה פרגמטית לאיזון בין כללים אתיים לבין הצורך בראיות. * **תצהיר הודה:** בית המשפט מתיר גם להוסיף תצהיר של עו"ד סרוסי לתיק התיק. לסיכום, בית המשפט, תוך הפעלת שיקול דעתו על פי כלל 36(ב) לכללי האתיקה המקצועית, איפשר לעורך דינו של המבקש להעיד ולהגיש תצהיר. בית המשפט דחה את טענת "העניין הטכני" של המבקש, אך מצא את העדות נחוצה לבירור הסוגיות. ההחלטה מדגישה את יכולתו של בית המשפט לנהל ניגודי עניינים פוטנציאליים על ידי מתן עדות של עורך דין בתנאים ספציפיים ועל ידי הדגשת משקלה של עדות כזו יהיה נתון לשיקול דעת מדוקדק. פסק הדין על המשך ייצוג על ידי עורך דין אחר מאותו משרד הוא חידוש פרוצדורלי בולט שמטרתו להקל על תהליך איסוף הראיות תוך הקפדה על הנחיות אתיות.