ע"א 6796/97

תקציר

במקרה דנן, ערערה המערערת על אכיפתו של פסק חוץ שניתן על ידי בית משפט בניו ג'רזי, אשר הורה לה לשלם סכום נכבד בגין הפרת הסכם שיווק בלעדי. המערערת טענה כי תנאי האכיפה הקבועים בחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958, לא התקיימו, ובפרט הטילה ספק בסמכותו של בית המשפט בניו ג'רזי ובהיעדר הזדמנות להתגונן בטרם מתן פסק הדין. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ודחה את טענות המערערת. בית הדין הדגיש כי יש לבחון את סמכות השיפוט בהקשר הבינלאומי, והמערערת העמידה עצמה בפני בית המשפט בניו ג'רזי באמצעות הגשת כתב הגנה וייצוג על ידי עורך דין. בנוסף, חרף הטענה כי לא ניתנה לה הזדמנות סבירה להתגונן, נמצא כי המערערת התרשלה, ידעה על ההליך אך לא עודכנה ולא שיתפה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי סעיף הבוררות בהסכם שלהם אינו פוגע בסמכותו של בית המשפט בניו ג'רזי לתת פסק דין. עדותו של העד המומחה מטעם המשיב, משפטן מוסמך, נמצאה מספקת כנגד טענות המערער בדבר כשירות המומחה. חרף סוגיות פרוצדורליות הנוגעות לתצהירים, התקבלו טענותיו המשלימות של המשיב, תוך מתן הזדמנות מספקת למערערת לטעון נגדן. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי פסק החוץ תקף וניתן לביצוע, ללא בסיס לתביעות בטלות, ובכך דחה את הערעור ופסק הוצאות למשיב.