עת"א 63371-11-23

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת העותר, בקובעו כי אין בסיס לטענות, בעיקר בכל הנוגע להקצבות ציוד וביקורי משפחות של אסירים ביטחוניים. העותר קיבל את כל הפריטים הדרושים, כפי שאושרו בתיעוד ובהצהרותיו שלו על כך שלא חסר לו דבר. ההגבלות על ביקורי משפחות נחשבו חוקיות והכרחיות על ידי בית המשפט העליון, ושללו את האפשרות להכניס ציוד מבחוץ. לעותר סופק ציוד ראשוני ומשלים, לרבות ביגוד ומוצרי היגיינה, והייתה לו גישה לפעילות גופנית יומיומית ולמתקנים. בשל חששות ביטחוניים והכרזת חירום על בית הסוהר, הוטלו מגבלות כגון סידורי שינה והגבלות על מכשירי חשמל, עם צעדים שנתמכו בפסיקות בית המשפט העליון. למרות חזקת החפות של העותר, קבע בית המשפט כי קיימות די "ראיות מנהליות" המצדיקות את מעצרו, נוכח האיומים הביטחוניים הפוטנציאליים ומעורבותו הקודמת בהסתה לאלימות. בית המשפט הדגיש כי שיקולי ביטחון גוברים על זכויות מסוימות של אסירים, מה שמחזק את הצורך בהגבלות בעתות משבר. בסופו של דבר, העתירה נדחתה מאחר שלא היה בסיס משפטי או עובדתי לערער על ההחלטות שהתקבלו בנוגע לטיפול בעותרת.