ע"ב 1747/02

תקציר

התביעה שהוגשה ביום 8.7.2002 על ידי תובע מטעם משרד החינוך שהושעה מעבודתו, מבקשת לבטל את החלטת ההשעיה ולהחזירו לתפקידו הקודם. ההשעיה נבעה מחקירת משטרה מתמשכת בחשד לשוחד ומרמה הקשורים לקבלת תואר אקדמי על ידי התובע. ביום 14.7.2002 הגיעו הצדדים להסכמה להפוך את החלטת ההשעיה ולשקול אותה מחדש, לאחר שניתנה לתובע הזדמנות להציג את טענותיו. בעקבות זאת פרסם נציב שירות המדינה ב-21 באוגוסט 2002 החלטה חדשה להשעות את התובע עד לסיום כל הליך פלילי או משמעתי נגדו. בית המשפט מצא פגמים בהחלטת הנציב ובהליך שקדם לה. ראשית, נמצא פער בין העבירה שצוינה בהחלטת ההשעיה לבין העבירה שבגינה נפתחה חקירת המשטרה. שנית, נפל פגם בזכות ההיוועצות שכן נודע לתובע על עבירות שונות בשלבים שונים, דבר שהשפיע על יכולתו לטעון ביעילות. שלישית, ההחלטה נעדרה הנמקה מספקת, שכן היא לא התייחסה לטענות התובע ולא הסבירה מדוע לא ניתן להעבירו לתפקיד אחר במקום להשעותו. למרות פגמים אלה, בית המשפט בחר שלא להורות על החזרתו של התובע, מתוך סבר כי הדבר עלול לפגוע במשמעת בשירות המדינה. תחת זאת, היא חייבה את נציב שירות המדינה להודיע לתובע עד ליום 15.5.2003 על כוונה לקבל החלטה חדשה על השעייתו, ולאפשר לו זמן סביר להגיב. אם לא ניתנה הודעה כזו, הנתבע יצטרך להחזיר את התובע. פסק הדין הכריז על החלטת ההשעיה מיום 21 באוגוסט 2002 כבטלה ומבוטלת, והורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט, בתוספת ריבית. לכל צד היו 30 יום לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.