ת"א 9689-01-23

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת התובעת לתיקון רישום המקרקעין, אשר רשם בעלות מדינה על הקרקע שבמחלוקת לאחר הליך פשרה בשנת 1998. השופט פוסק לטובת הנתבע, וקובע כי התביעה פסולה בשל תקופת ההתיישנות, הנעה בין 15 ל-25 שנים, שכבר חלפה. כמו כן, השופט מדגיש כי יש לשמור על סופיות הרישום, עקרון יסוד המבטיח את אמינותו ויציבותו של מרשם המקרקעין. על פי החוק, רישום הזכויות בטאבו מבטל כל זכות מתנגשת, וניתן לשנותו רק בנסיבות ספציפיות, כגון תרמית או השמטת זכות שנרשמה בעבר. השופט מציין כי עילות התיקון המצומצמות מפורשות באופן צר ויש ליישמן רק במקרים נדירים. במקרה ספציפי זה, השופט אינו מוצא הצדקה מוצדקת לתקן את המרשם. טענת המרמה של התובע מצד המדינה נעדרת ראיות קונקרטיות ואינה מספיקה כדי לעמוד בנטל ההוכחה הכבד הנדרש במקרים כאלה. השופטת דוחה גם את טענות התובע בדבר פגמים שנפלו בהליך הפשרה ומדגישה כי התובע, שלא היה צד להליך המקורי, אינו יכול לערער על פסק הדין שהתקבל. בנוסף, השופטת דוחה את ניסיונה של התובעת לערער על מענק ההיעדרות של הקרקע. לפיכך, השופט מורה על מחיקת התביעה וקובע כי על התובע לכסות את הוצאות הנתבע בסך 6,000 ₪.