ע"נ 46626-07-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **מבוא:** פסק הדין עוסק בערעור של אדם המוכר כנכה, אשר תביעתו להכרה במחלת בלוטת התריס (השימוטו) כמחלת שירות נדחתה על ידי קצין התגמולים. הערעור נדחה אף הוא על ידי ועדת הערעורים, אשר קבעה כי המחלה אינה עונה על ההגדרות הנדרשות בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים"), בפרט לאחר תיקון מס' 29 לחוק. **העקרונות המשפטיים המרכזיים:** 1. **הגדרת "מחלת שירות" לאחר תיקון מס' 29:** * **העיקרון:** תיקון מס' 29 לחוק הנכים, שנכנס לתוקף ביום 27.4.2017, שינה באופן מהותי את היקף תחולת החוק על אנשי קבע (בצבא ובמשטרה). כעת, על מנת שמחלה תיחשב כ"מחלת שירות" המזכה בהכרה על פי החוק, על הנפגע להוכיח שהיא נגרמה עקב אירוע או תנאי שירות שאופיים, מהותם ונסיבותיהם ייחודיים לשירות. * **רשימה סגורה:** בית המשפט מדגיש כי ההגדרות ל"מחלת שירות" בסעיף 1 לחוק הנכים הן בגדר רשימה סגורה, אשר ניתן להרחיבה רק באמצעות צו של שר הביטחון (כפי שאכן נעשה בסעיף 1(4) לחוק). במקרה זה, מחלת השימוטו-בלוטת התריס אינה נמנית על המחלות המפורטות ברשימה המקורית. * **נטל ההוכחה:** נטל ההוכחה על הנפגע להוכיח כי מחלתו עומדת בתנאי "מחלת שירות" מוטל עליו. 2. **החריג לתחולת תיקון מס' 29 (סעיף 53(ג)(1) לחוק ההתייעלות הכלכלית):** * **העיקרון:** התיקון לחוק הנכים לא חל על תביעות להכרה במחלה או החמרת מחלה שאובחנו או "התגלו" לפני יום 1.1.2014. * **פרשנות המונח "התגלו":** זהו אחד המוקדים המרכזיים בפסק הדין. בית המשפט, בהסתמך על פסיקה קודמת (רע"א 5432/22), קובע כי "התגלו" משמעו כי **ניתן ביטוי חיצוני כלשהו למחלה**, בין אם אובחנה ובין אם לאו. מחלה חבויה, שאין לה כל סימן חיצוני לפני המועד הקובע, גם אם קיננה בגוף, אינה עומדת בתנאי החריג. לשיטת בית המשפט, פרשנות מרחיבה יותר תייתר את משמעות המילה "התגלו". 3. **הוכחת קשר סיבתי ו"מחלת שירות" על פי צו הנכים:** * **העיקרון:** גם אם מחלה אינה נכללת ברשימה הבסיסית, היא עשויה להיחשב "מחלת שירות" אם היא נופלת תחת ההרחבות שנקבעו בצו הנכים (כמו סעיף 1(4) לחוק). המקרה הנדון בוחן את האפשרות שהמחלה נגרמה עקב חשיפה לקרינה, כפי שמפורט בצו הנכים (תגמולים ושיקום) (מחלת שירות כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן), תשע"ח-2018. * **נטל ראייתי:** גם בעניין זה, נטל הוכחת החשיפה (סוג, אופן, משך) וכן הוכחת הקשר הסיבתי למחלה, מוטל על הנפגע. בית המשפט קובע כי המערער לא הניח תשתית ראייתית מספקת, לרבות חוות דעת מקצועית, לכך. **חידושים משפטיים והשלכות:** 1. **הקשחת הדרישות להכרה במחלות של אנשי קבע:** תיקון מס' 29, כפי שהוא מפורש בפסק דין זה, מהווה **החמרה משמעותית** בתנאי הזכאות להכרה בנכות בגין מחלות עבור אנשי קבע. הנטל הוכחת ייחודיות המחלה והקשר הישיר לתנאי השירות הועלה באופן ניכר. 2. **פרשנות מחמירה למונח "התגלו":** הקביעה כי "מחלה התגלתה" דורשת ביטוי חיצוני, מהווה **פרשנות מצמצמת** לזכות המוקנית על פי החריג. הדבר מצמצם את מעגל הזכאים שיוכלו להיבנות מהוראה זו, ובעיקר מחלות כרוניות חבויות אשר אובחנו רק בשלבים מאוחרים. הדבר מעורר שאלות לגבי הוגנות, שכן תהליכים מחלתיים רבים מתפתחים בשקט לאורך שנים. 3. **התמודדות עם מחלות כרוניות:** פסק הדין מציג את האתגר המשפטי המובנה בהתמודדות עם מחלות כרוניות, אשר מקורן עשוי להיות קשור לתנאי שירות ממושכים, אך קשה להוכיח את נקודת ה"גילוי" הראשונית או את הקשר הסיבתי המדויק אל אירוע או תנאי שירות ספציפיים וייחודיים. 4. **השלכות על המערער (לא מיוצג):** הערה 14 בפסק הדין מדגישה את ההשלכות של הגשת ערעורים ללא ייצוג משפטי, ובמיוחד במקרים שבהם הדרך המשפטית ברורה וקיימת אפשרות לוויתור על ההליך. הטלת הוצאות משפט במקרה זה משקפת את עמדת בית המשפט ביחס לשימוש יעיל במשאבים שיפוטיים. **מסקנות:** ועדת הערעורים דחתה את הערעור, תוך קביעה כי: * מחלת השימוטו-בלוטת התריס אינה נכללת בהגדרת "מחלת שירות" על פי סעיף 1 לחוק הנכים. * המערער לא הוכיח כי מחלתו "התגלתה" לפני יום 1.1.2014, כנדרש לצורך הפעלת החריג לתחולת תיקון מס' 29. פרשנות המונח "התגלו" דורשת ביטוי חיצוני. * המערער לא הוכיח קשר סיבתי או חשיפה לקרינה, כפי שנדרש בצו הנכים. * תיקון מס' 29 חל על התביעה, והמחלה אינה עומדת בתנאי החוק. בנוסף, בית המשפט הטיל הוצאות משפט על המערער, בהתחשב בכך שהמשיך בהליך למרות שהיה ברור כי אין לו סיכוי סביר להצליח, ובשל העובדה שהוא אינו מיוצג.