עת"מ 35881-07-21

תקציר

העותרים, שביקשו לקבל רישיון הדברה סניטרית, עברו את הבחינות העיוניות אך נכשלו במבחנים המעשיים. הם ערערו בטענה כי קביעת ציון המעבר של הבחינה המעשית נעדרת סמכות, וביקשו להורידו מ-70 ל-50. בית המשפט קבע כי בעוד שלשר יש סמכות לקבוע ציוני עובר, הרשם יכול לערוך בחינות. מאחר שהרשם קבע את ציון המעבר של הבחינה המעשית, נדחתה טענת העותרים בנקודה זו. באשר ליומני הביצוע טענו העותרים כי הם נדרשו לכתוב אותם בכתב יד, דבר החורג מההנחיות שנקבעו מראש. בית המשפט מצא כי דרישה זו לא פגעה בעותרים ולא היוותה חריגה מההנחיות. לפיכך, נדחו טענותיהם שהתבססו על סוגיה זו. ביום העיון שבו יכלו העותרים לעיין בחומר, קבע בית המשפט כי יש לאפשר לעותרים להיוועץ בעורכי דינם, בהתחשב בזכות היסוד לייצוג ובהשפעה על חופש העיסוק שלהם. המשיב חויב לאפשר לעותרים ולבאי כוחם לעיין בסיכומים ובמדדים המפורטים בתנאי חיסיון. העותרים ביקשו גם גילוי מסמכים, שבית המשפט דחה מאחר שהוא חופף לבקשה קודמת וחסר שחר. בסופו של דבר התקבלה העתירה באופן חלקי, והמשיב חויב לשאת בהוצאות העותרים ובשכר טרחת עורך דין.