ת"פ 15237-06-13

תקציר

בהכרעת הדין שניתנה ב-29 ביוני 2014 הורשעו שלושה נאשמים בניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות. ההרשעות היו חלק מהסדר טיעון, במסגרתו הודו הנאשמים באשמה תמורת אישום מופחת. עובדות המקרה היו כרוכות בסכסוך בין הנאשמים למתלונן, שבעקבותיו תקפו הנאשמים את המתלונן באמצעות רכב ותקפו אותו פיזית בעודו על הקרקע. כתוצאה מהתקיפה נגרמו חבלות ושפשופים בגופו של המתלונן. כל שלושת הנאשמים הורשעו ונגזרו עליהם תקופות מאסר שונות, מאסר על תנאי ועבודות שירות. על נהג הרכב, נאשם 1, נגזר העונש החמור ביותר, 6 חודשי עבודות שירות, לצד 6 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי ופסילת שנתיים מלהחזיק רישיון נהיגה. על נאשם 2 נגזרו 4 חודשי עבודות שירות ושני מאסרים על תנאי של 6 ו-12 חודשים. בתוך כך, על נאשם 3, לו הרשעה קודמת בעבירת אלימות, נגזרו 4 חודשי מאסר בפועל, לצד שני מאסרים על תנאי של 6 ו-12 חודשים. בנוסף, חויב כל נאשם לשלם למתלונן פיצוי בסך 1,500 ₪. גזרי הדין לקחו בחשבון את גילם הצעיר של הנאשמים, הודאותיהם והיעדר רישום פלילי (למעט נאשם 3). השופט הדגיש את חומרת העבירה ואת הצורך בהרתעה במקרים אלימים מסוג זה, אך התייחס גם לפוטנציאל השיקום של הנאשמים. הכרעת הדין נועדה לאזן בין גורמים אלה ולהטיל עונש הולם על התקיפה.