דב"ע נו/185 - 0

תקציר

פסק דין זה עסק בשתי טענות של בני זוג נשואים, בנוגע להטבות מהמוסד לביטוח לאומי ("המוסד") בעקבות אימוץ אחייניתם, שאמה נפטרה במהלך הלידה. ראשית, טענו המערערים כי האישה צריכה לקבל דמי לידה, שכן היא אימצה את התינוק שזה עתה נולד. האישה לא עמדה בקריטריונים לקבלת קצבה זו, שכן היא לא נחשבה ל"עובדת עצמאית" על פי חוק הביטוח הלאומי, המחייב אדם לעבוד יותר מ-12 שעות שבועיות בממוצע. מאחר שהצהירה כי היא עובדת פחות מ-12 שעות שבועיות, נדחתה התביעה, שכן היא לא עמדה בדרישות לתשלום דמי ביטוח כעובדת עצמאית. שנית, טענו המערערים כי עליהם לקבל קצבת שאירים מוגדלת עבור בתם המאומצת. בית המשפט דחה גם טענה זו וקבע כי הקצבה נקבעת לפי סעיף 252(ג) לחוק הביטוח הלאומי, החל על ילדים שאיבדו את הוריהם. מאחר שהאב היה בעודו בחיים, לא היו המערערים זכאים לשיעור קצבה גבוה יותר. לפיכך, דחה בית המשפט המחוזי את שתי הטענות, וערעורם של המערערים לאחר מכן נדחה, תוך שהוא מאשר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.