ע"פ 37054-05-15

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות בכתב האישום, את פרוטוקול הדיון, את הראיות שהוגשו, את הכרעת דינו של בית משפט קמא, את הודעת הערעור ואת טיעוני הצדדים. הערעור חסר שחר ודינו להידחות. ראשית, טענותיו של המערער בדבר ייצוגו על ידי סניגורו אינן מבוססות. הסנגור חקר בחקירה נגדית את עדי המשיב, הציג את עד ההגנה מר זיו כספי וסיכם את טענותיו בצורה יעילה. זכותו של המערער להגן על עצמו לא נפגעה. באשר לטענת המערער כי נכח בדיון בעודו מאושפז וסובל מכאבי ראש עזים, מציין בית המשפט כי העניק לו שהות נוספת להציג את טענותיו והתיר לו להגיש מכתב בן שני עמודים לעיון. טענתו בדבר יכולות מילוליות מוגבלות בשל בעיות בריאותיות עומדת בסתירה לאופן הברור והרהוט שבו התבטא במהלך הדיון. ניכר כי בית משפט קמא שקל בכובד ראש את מכלול הראיות ומצא את עדי המשיב אמינים. לבית המשפט היה יתרון בכך שבחן במישרין את עדויותיהם של העדים ואת סימני אמיתותם, וקביעותיו העובדתיות והערכות המהימנות שלו אינן עילה להתערבות ערכאת הערעור, שאין לה יתרון זהה. אימוץ גרסתם של עדי המשיב לאירועים, יחד עם דחיית עדותו של המערער בשל חוסר עקביות, מוצדק בהחלט. אין מקום להתערב בממצאים אלה, שכן התרשמותו של בית המשפט ממהימנות העדים אינה נתונה לעיון של ערכאה גבוהה יותר שלא צפתה בעדותם. אשר לעבירת התקיפה הפשוטה, מצא בית משפט קמא את עדותו של המתלונן – לפיה המערער חנק אותו בעת שהתלווה לפקיד עיקול מוסמך, מר זיו כספי – אמינה. בית המשפט מצא גם ראיות מאששות לגרסתה של המתלוננת את האירועים. השימוש בכוח על ידי המערערת, גם אם במהלך ביצוע עיקול, היה מופרז ולא מוצדק. באשר לעבירת קבלת דבר במרמה, מסכים בית המשפט לממצאיו של בית משפט קמא לפיהם המערער קיבל כסף מהמתלונן ביודעין ובמרמה ללא יכולת או כוונה לקיים את הבטחותיו. הראיות תומכות במסקנה כי המערער לא הגיש את הבקשה המובטחת לשחרור רכב שנתפס, ובמקום זאת שמר את הכסף לטובתו. טענת הסנגור בדבר ניגוד העניינים בתפקידו הכפול של המערער אינה רלוונטית להליך הנוכחי, שכן כתב האישום עניינו אך ורק בקבלת כספים במרמה. עם זאת, בית המשפט מסכים עם מסקנתו של בית משפט קמא כי התנהגותו של המערער היוותה עבירה זו. בית המשפט מקבל את גזר דינו של בית משפט קמא, המתחשב בהרשעותיו הקודמות של המערער בעבירות אלימות ומרמה, לרבות עבירה דומה שבגינה נגזר עליו מאסר על תנאי. חומרת העבירות הנוכחיות, יחד עם כישלונו של המערער להשתקם והתנהגותו העבריינית החוזרת ונשנית, מצדיקים הטלת עונש מאסר מצטבר של 12 חודשים, לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי. זאת ועוד, בית המשפט מסכים עם החלטת בית משפט קמא שלא להאריך את העונש המותנה שהוטל עליו בעבר. עברו הפלילי של המערער, לרבות עבירות דומות לאלה הנוכחיות, מעיד על היעדר שיקום ומצדיק החמרת הענישה. פסק הדין צודק ומידתי, והערעור עליו וגזר הדין נדחים. המערער נדרש להתייצב בבית מעצר קישון עד ליום ראשון, 16.8.15, בשעה 10:00, כדי להתחיל לרצות את עונשו.