ה"פ 6194-12-18

תקציר

החברה המבקשת טענה כי המקרקעין השייכים לה לא נמכרו על ידם אלא על ידי המשיבים (6-4), שהיו המוכרים היחידים, ולפיכך הסכם המכר שנחתם בין הרוכשים למוכרים בטל. החברה טענה כי מאחר שהמוכרים לא היו מורשים לייצג את החברה או לחתום בשמה, המכירה אינה תקפה. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת. נקבע כי המוכרים אכן ירשו את הזכויות במחצית ממניות החברה ולכן היו זכאים למכור את קרקעות החברה. בית המשפט הדגיש כי התנהלות המוכרים והסכם המכר עצמו הבהירו כי המוכרים מציגים עצמם כבעלי זכויות החברה בקרקע. בנוסף, הדגיש בית המשפט את חוסר תום הלב של החברה המבקשת והמוכרים, וציין כי טענותיהם סותרות את הצהרותיהם ומעשיהם הקודמים. עוד צוין כי ניתן לאשר בדיעבד את היעדר ההרשאה של המוכרים לפעול בשם החברה. בסופו של דבר, פסק השופט לטובת הרוכשים, אישר כי החברה המבקשת מכרה מחצית מהזכויות במקרקעין באמצעות המוכרים ודחה את התביעה, תוך שהוא מורה למבקש ולמוכרים לשלם את הוצאותיהם המשפטיות של הרוכשים.