בג"צ 5303/16

תקציר

בפסק הדין שניתן ביום 13.11.2018 בחן בית המשפט האם נפל פגם בהליך ההתייעצות עם הוועדה המייעצת בנוגע להשבת הפלרת מי השתייה. למרות שפקודת בריאות העם לא הטילה חובה סטטוטורית להיוועץ בוועדה, בית המשפט הכיר בחובה משתמעת להתקשר עם הוועדה בהתבסס על החובות המינהליות לפעול באופן סביר ולהבטיח שההחלטות מעוגנות בתשתית עובדתית מוצקה. הוועדה המייעצת, שהוקמה מכוח תקנות בריאות העם 2013, מורכבת ממומחים מדיסציפלינות שונות הרלוונטיות לאיכות המים ואחראית על מעקב אחר תקנים בינלאומיים ומחקר מדעי, ניתוח תוצאות בדיקות מים והמלצה על תיקונים בתקנות. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההתייעצות עם גוף מומחה זה לפני קבלת החלטות משמעותיות כגון הפלרת המים, והדגיש כי התייעצות צריכה להתבצע בזמן כדי לאפשר דיאלוג אמיתי ושכנוע הדדי. בית המשפט הגיע למסקנה כי למרות שהיה פגם באי התייעצות עם הוועדה לפני ההחלטה, ההתייעצות הרטרואקטיבית שבאה לאחר מכן, שהביאה את הוועדה לתמוך בהפלרה, תיקנה במידת מה את המצב. למרות פגמים פרוצדורליים, נקט בית המשפט בדוקטרינת הבטלות היחסית, בקובעו כי הפגם אינו גורע באופן מהותי מהליך קבלת ההחלטות הכולל. לפיכך נדחתה העתירה, אך בית המשפט ציין מקום לשיפור בהליך ההיוועצות. בהכירו בהשלכות על האינטרסים הציבוריים והפרטיים כאחד, סירב בית המשפט לבטל את התקנות או לדרוש הפעלה מחדש של הליך החקיקה. ההחלטה שיקפה איזון, שמטרתו לשמור על התכלית המהותית של התייעצות עם מומחה תוך מתן אפשרות להחלטה המנהלית לעמוד. פסק הדין הדגיש את חשיבות העמידה בדרישות הפרוצדורליות אך איפשר גמישות בהתחשב בנסיבות ובפעולות מתקנות מאוחרות.